במפגש "שפת הפרא" במדבר, שפן הסלעים החליט להיחשף בפנינו, ולחלוק אתנו חלק מאורחות חייו האינטימיים ביותר.
(כל זאת מבלי שראינו בעיניים אפילו שפן סלע אחד).
אז מה כן ראינו ולמדנו על שפן הסלע?
ראינו כוכי סלע מלאים בגללים יפיפיים, עגלגלים, וצבעוניים של השפנים, שלימדו אותנו, היכן עדרי השפנים מרגישים בבית. העדר הגללים באזורי האכילה/רעיה, לימדו אותנו שהשפנים למדו מניסיון החיים, לא לבזבז אף רגע מיותר בשטח הפתוח, ושאת הנוחיות עושים איפה שמוגן בטוח ונוח.
ראינו מפלים יפיפיים של נוזל אדמדם ומבריק שנישפך מהחלונות/פתחים שבמצוקים. אלו סימני שתן הקיץ המרוכז של השפנים.
מפלים אלו יכולים להיות בני עשרות אלפי שנים,
דרך אגב, יש מחקרים על הצומח הקדום שצמח באזור לפני עידנים, דרך אבקני פרחים שמוצאים במצבורי שתן השפנים.
למדנו שהשפנים מעריכים הגיינה ומעדיפים להטיל את מימיהם בשולי הכוכים בהם הם ישנים, כדי לא להתלכלך(את הגללים היבשים, והלא מלכלכים, הם עושים בתוך הכוכים).
ראינו בתוך סדקי המצוקים, אזורים בהם האבנים חלקות ומבריקות, נראה שעברו ממש פוליש, תחת כפות רגליהם של אינספור משפחות שפני סלע. מזה למדנו על קשר למקום ועל שרשרת הדורות.
מצאנו עקבות יפיפיות של שפנים בתחתית ערוץ הנחל, במרחק עשרות מטרים מהמצוקים. למדנו מהעקבות, שבזמנים מסוימים, השפנים נאלצים להסתכן ולהתרחק מהאזור הבטוח והמוגן, כדאי לאכול ולהתקיים. בנוסף, למדנו על מבנה כף הרגל החמודה והמיוחדת של השפנים.
ראינו את הענפים העליונים והגבוהים של עצי השיטה, שהם ערומים מעלים כמעט עד הקצה. הבנו, שהשפנים, למרות המראה העגלגל והמגושם שלהם, יכולים להלך עד קצות הענפים הדקים ממש, כמו לולינים שהולכים על חבל בקרקס.
אפילו מצאנו שפן סלע שנטרף(לפי הסימנים שהיו מסביב כנראה על ידי עייט). הקיבה של השפן, הייתה מלאה לגמרי בעלי עץ השיטה, וכך בעצם, על ידי חוק שימור האנרגיה שבטבע, עזר השפן לעץ השיטה, לקבל כנפיים, להפוך לעייט ולראות עולם .
מדהים איך בטבע הכול בתנועה מתמדת ואיזו דינמיות פועמת יש לגלגל החיים. השיטה השפן והעיט, רק חשפו בפנינו חלק מהסיפור של המארג האינסופי.
שום דבר לא הולך לאיבוד בטבע, הוא רק משנה צורה, מיצור חי אחד לאחר.
ואז מתחדדת ההבנה, כי כולנו חלק מאותו שלם. כולנו אחד.
